<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ג' — תשובת רבינו אלעזר ב"ר יצחק הגדול</h1>
<h2>דף עז.</h2>
נשאל לפני ר' אלעזר הגדול. כהן שנשתמד מרצונו ומעצמו, ועמד באותו שמד בלא שום הכרח עד שלמד ספר טעותם ועשה קרחה בראשו, וגלח זקנו, ונבח על מזבחותם, ויצמד לבעל פעור, ואכל זבחי מתים, ונעשה כומר לע"ז כאחד מכומרי האומות. לאחר שנים רבות נקפו לבו וחזר בתשובה ונשא אשה והוליד בנים לאחרי כן. מהו לו ולזרעו בנשיאות כפים, או לקרות בתורה תחילה, או להפריש לו חלה. והשיב שזרעו כשר לכל דבר שבקדושה ושבכהונה, שאין זרע כהן מתחלל אלא אותו שנולד מן הפסולה לו, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ואותו עצמו הכשיר לקרות בתורה תחילה, ולהפריש לו חלה, ולא פסול כ"א לנשיאת כפיים, דאיתקש לשירות, דכתיב [דברים י'] לפני הש' לשרתו ולברך בשמו. ועושאו כבעל מום לשירות, לפי שנשתמד מרצונו. אבל לכל שאר דבר כהונה הכשירו. דאיתמר [מנחות ק"ט ע"ב] השתחוה לע"ז והודה לע"ז, רב נחמן אמר קרבנו ריח ניחוח, ואפי' רב ששת לא אמר אלא לעניין הקרבה אבל לעניין אכילת קדשים דברי הכל כשר. דתנן [שם ע"א] הכהנים ששמשו בבית חונא לא ישמשו במקדש בירושלים, לדבר אחר אין צריך לומר שנ' [מ"ב כ"ג] אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח השם בירושלים כ"א אכלו מצות, מאי מצות מנחות. אלמא דהוו כהני במות ובמזיד עשו, אפילו הכי מותרים באכילת קדשים, שלא נפסלו אלא להקרבה. והלכך להקרותו תחילה ולברך ראשון ולהפריש לו חלה כשר.
